החלטה בתיק ע"ח 32316-03-12

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בצפת [כב' השופט אדריס נעמן] מיום 7/3/12 בתיק מ"ת 16305/10/10, אשר קיבל באופן חלקי את בקשתו של העורר לשינוי תנאי מעצר.

ההליכים עד כה -

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה, מעשים מגונים, כליאת שווא ואיומים כלפי המתלוננת שנסעה עמו. העורר גרם לה חבלות חמורות, שבר את אפה ותלש את אחת מציפורניה, ביצע בה מעשים מגונים, איים עליה וכלא אותה ברכב בניגוד לרצונה ומנע ממנה לצאת ולהימלט ממנו.

בית משפט קמא החליט כי בתיק קיימות ראיות המצטרפות לכדי מארג המספיק לבסס סיכוי סביר להרשעה ולהוכחת אשמתו של העורר.

לעניין עילת המעצר, נקבע כי מדובר בעבירות אלימות שנעשו באלימות חמורה ובאכזריות המקימות עיילת מעצר סטטוטורית וגם עילת מעצר אישית נגד העורר בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, בו נקבע כי עולה חשש שהעורר יסכן את שלומה של המתלוננת וחשש מפני שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים.

שירות המבחן המליץ על חלופת מעצר אצל הוריו ודודתו ותוך העמדתו בפיקוח מעצר, חלופה שנדחתה על ידי בית משפט שהורה על מעצרו עד תום ההליכים [החלטה מיום 24/11/10].

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי שקיבל את הערר והורה על שחרור העורר בתנאים הכוללים איזוק אלקטרוני [החלטה מיום 6/12/10].

העורר הגיש בקשות שונות להקלות בתנאי מעצר הבית, שנענו ברובן, האחרונה שבהן בקשה לאפשר לו לצאת לעבודה במוסך הממוקם מתחת לבית הוריו וכן גם לשהות מחוץ למוסך לצורך רכישות חלפים ותיקוני דרך.

לקראת הדיון הוגש תסקיר נוסף. בית המשפט קיבל את הבקשה במובן זה שהורה על הסרת האיזוק האלקטרוני כדי לאפשר לעורר לשהות, לצורך עבודה, במוסך הממוקם מתחת לבית הוריו בכפר עילבון בימים ב' - ז' בין השעות 08:00 עד 18:00 בפיקוחו הצמוד של אביו.

טענות העורר -

טעה בית משפט קמא שלא אפשר למערער לצאת לצרכי עבודה גם מחוץ לגבולות המוסך בבית הוריו. יציאה לתיקוני דרך ולקניות שונות הינם חלק בלתי נפרד ממשלח ידו. טעה בית משפט כשקבע שאין ליתן במערער אמון למרות שהותר לו לצאת מס' פעמים לפגישות עם בא כוחו וכן לטיפולים רפואיים.

לאחר שעיינתי בטענות העורר ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבור שלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא המצדיק התערבות. בית המשפט איזן נכון בין חומרת העבירה. חזקת המסוכנות הסטטוטורית והאישית שיש במקרה זה והחשש משיבוש הליכי המשפט, כפי שעולה לכאורה מהראיות, לבין הצורך לבחור חלופה שתאיין את המסוכנות. יש לזכור כי העורר "יצא לדרך" עם החלטה שהורתה על מעצרו עד תום ההליכים. לאחר מכן שוחרר בתנאים הכוללים איזוק אלקטרוני. במהלך הזמן ניתנו לעורר הקלות שונות, ועד ההחלטה האחרונה שהורתה על הסרת האיזוק האלקטרוני לפרק זמן המאפשר לעורר לעבוד באופן סדיר.

חלוף הזמן הינו שיקול חשוב, אך לאור ההקלות הרבות שניתנו לעורר עד היום, ובהתחשב שמשפטו של העורר עומד בפני סיום וקבוע לסיכומים, נראה לי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

הבקשה נדחית. 

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: